ארוחת עשר- או מה לשים בסנדביץ' 

הגוף שלנו דורש מזון כל כמה שעות. נכון יהיה לספק לו את זה ולא לרווח מדיי בין הארוחות.

בבתיה"ס ובגנים נהוגה ארוחת עשר (הרגל לא רע לאמץ גם במסגרות של הגדולים).

ארוחת ביניים זו נחוצה לשמירה ולאיזון של רמות הסוכר ומשק האנרגיה בגוף. זו דרך לספק אנרגיה זמינה אמיתי לפעילויות ילדינו במהלך היום.

אל לנו לשכוח גם שילדים מאמצים מאד את מוחם, הן בהתפתחותו והן בהפעלתו בלימודים ובהקשרים החברתיים. ולכן נכון יהיה לספק גם דלק למוח ולא רק לגוף.

יש לדאוג לאספקת מזון איכותי, לא מעובד, הקרוב למקורו ככל הניתן.

נכון ששוקולד בלחם הוא ממתק נפלא, אולם הוא עושה שירות רע מאד להתפתחותו הגופנית של הילד, לבריאות עצמותיו, שיניו, מערכת העיכול והחיסון שלו. וגם להרגלים ההולכים ונבנים לאורך השנים- הרגלי האכילה ובחירת המזונות.

יש לנו אחריות, בתור הורים, לראות קצת מעבר להנאה הרגעית של הטעם המתוק בפה. עלינו להיות מסוגלים להנחות את ילדינו בג'ונגל המערבי עתיר הפיתויים והסוכר. זו לא עבודה קלה כלל, מאחר ומכל כיוון צצים פיתויים בדמות פרסומות, עטיפות מרשרשות ומנצנצות, עיצובים מקסימים, תחרויות, אופנות ו...הסנדביץ' של השכן.

כדאי לקחת את הזמן ולדבר עם הילדים על התזונה שלהם, לשתף אותם בתהליך בחירת המזונות שהם יקחו איתם לביה"ס, מאחר והם אלה שצריכים לשבת ולאכול אותו. אל תתפלאו אם תמצאו שהכנתם ארוחות מושקעות לילדיכם והם בתמורה החליפו אותן עם חבריהם ללימודים שמביאים איתם ג'אנק פוד.

לעומת זאת, אם תערבו את ילדיכם בבחירת הארוחות שלהם, יש סיכוי גדול יותר שהם באמת יאכלו את הארוחות הללו ולא יעבירו אותן הלאה.

בבתי ספר רבים ישנם קיוסקים ומכולות והורים רבים סומכים על ילדיהם שיקנו לעצמם את ארוחת העשר.

לטעמי זהו הרגל גרוע ביותר, המסיר את האחריות לבריאותם ולהתפתחותם של הילדים עליהם בעוד הם עוד לא ממש בשלים לערוך כאלה החלטות לגבי עצמם. הפיתויים במכולת גדולים מדיי והם עשויים לבזבז את כל הכסף שניתן להם על שטויות.

מה גם שזו דרך יקרה יותר להזין את הילדים, מאשר לשלוח אותם עם ארוחות מוכנות מהבית.

שלא נדבר על ההרגל הזה של לקנות אוכל בחוץ, מגיל צעיר... כמה אנשים מבוגרים אינם מבשלים או מכינים את ארוחותיהם ורק קונים אכול לעצמם בכל יום? מה זה אומר על רמת האחריות הבסיסית שלהם על הגוף שלהם? האם אנחנו באמת רוצים להשריש הרגלים שכאלה מגיל כה צעיר?

הנה כמה רעיונות לארוחות עשר שיכולות להשתלב בכל בית.

מאחר וכריכים הם אפשרות נוחה ביותר, כדאי להקפיד על סוג הלחם. לחם מלא אמיתי, איכותי, שאתם יודעים מה מכילה רשימת הרכיבים שבו. אם אתם לא יודעים, התחילו לקרוא וודאו שאתם מבינים את כל מה שכתוב שם ושהרשימה אינה ארוכה כאורך הגלות. לחם לא צריך להכיל הרבה מרכיבים, אם המצב כזה, סימן שהוא מיועד לשבת זמן רב על המדפים וזה לא סוג הלחם שהייתם מעוניינים להזין בו את בני ביתכם באופן קבוע.

חפשו את הלחמים מהקמחים המלאים באמת, בלי חומרים משמרים, צבעי מאכל ותוספות ב"סינית".

הצעות לארוחות עשר:

• כריך עם אבוקדו וירקות
• כריך עם טחינה משומשום מלא ועלים ירוקים (אפשר גם טחינה ירוקה)
• כריך מתוק עם טחינה מלאה גולמית וממרח סילאן או דבש איכותי
• כריך עם גבינת עזים/ כבשים
• כריך עם פסטו וירקות
• כריך עם ביתה, טונה וירקות
• סושי- גם סוג של כריך, נכון? אפשר להכין לבד בבית עם אורז מלא ושפע ירקות, דגים, ביצה ועוד
• שאריות מהארוחה של אתמול- הכנתם מנה טעימה שהילד אהב? אולי הוא ישמח לאכול אותה בארוחת עשר ביום שאחרי
• סלט פסטה- מפסטה מקמח מלא
• פשטידה- דרך נפלאה להכניס ירקות שונים
• קציצות- כיף להחזיק ביד, ביחד עם שפע ירוקים מהווה יופי של ארוחה קלה
• פירות למיניהם, עם או בלי אגוזים (אגוזים יתרמו גם למוח וגם יעזרו למתן את רמות הסוכר מהפירות)
• גרנולה עם פירות ויוגורט

זיכרו כי ארוחת עשר אינה צריכה להיות גדולה ולהכביד על הילד, שהרי הוא אמור להמשיך בעיסוקיו וגם לא תמיד יהיה לו הרצון והזמן להשקיע את כל ההפסקה שלו באכילה.

מצד שני, ארוחת העשר אמורה לספק לו מספיק אנרגיה עד שיגיע לאכול את ארוחת הצהריים. הוא לא צריך להגיע למצב של עצבנות ואי שקט בסוף היום, במיוחד אם יש לו יום ארוך.

במקרה של יום ארוך, ציידו אותו בארוחה נוספת להמשך היום.

אפשר לדאוג שהארוחות יהיו מהנות, צבעוניות ומזינות. זה לא בשמיים, רק מצריך קצת תקשורת עם הילדים שלנו והבנת הצרכים והרצונות שלהם.

שהרי לכולנו מטרה דומה- לגדול ולהתפתח בהנאה ובבריאות.